ויכוח על החוקה הנהלת הפלוגות ראתה את חוקת הגיוס , כפי שעובדה על ידי ראש בית"ר ושילטון בית"ר , בלתי מתאי מה לתכליתה , ולפיכך הודיעה ( 1933 . 7 . 8 ) לשילטון , שהירשתה לעצמה לדחות את הכנסתה של החוקה לתוקף עד לאחר קבלת תשובה לתזכירה המיוחד בנושא . ההנהלה חששה , שקבלת החוקה עלולה לגרור ' פיזור מוחלט של כל הפלוגות , ' וזאת בזמן שהן מהוות כבר 'כוח ומכשיר חשוב לכול פעולה מיפלגתית . ' לדעתה סותרים סעיפי החוקה זה את זה , ופעמים אין להבין את כוונתם . לפי הפירוש שהחוקה פירשה את החלטת הגיוס בדאנציג נסתבר , שלא נוצר הגיוס לשם הבטחת חומר אנושי לפלוגות , אלא שהפלוגות נוצרו בשביל העולים עד שיסתדרו בארץ . התוצאה תהא : הפלוגות לא ישמשו מכשיר פוליטי של התנועה , אלא יהפכו למוסדות עזר כלכליים למגוייסים , כשכלל לא ברור לשם מה גויסו . ( 612 מיכתב השילטון להנה"פ , . 1933 . 6 , 27 דעת ההנהלה היתה , שארבעה דברים צריכה התנועה להפיק מן הגיוס : 'א ) תנועה לוחמת כתנועה הריבי זיוניסטית בארץ , הנמצאת בים של שונאים ומתקיפים שאינם חסים על שום אמצעי ... זקוקה לכוח לוחם שיעמוד לרשותה במשך כל עשרים וארבע השעות ביום ... ...
אל הספר