בין מפקד אצ"ל למצביא מכוח הערצתו של רזיאל לראש בית"ר , בא אף לכלל הערצת בית"ר , אלא שרזיאל לא נתן את דעתו לעבודת בית"ר בעולם , ולא העריך הערכה נכונה את מהותם של ה'תאים ' , ששטרן מבקש לזרוע בערים ובעיירות של גולה . אף לגבי יצריהם של כמה וכמה מעוזריו ופקודיו בארץ ובחו"ל טעה רזיאל טעויות פסיכולוגיות חמורות , שכן שקל את אנשיו במשקולת רמתו המוסרית והעילאית , שרק יחידי סגולה מגיעים אליה , כאילו היתה זו רמתו של כל מפקד באצ"ל , ואף של כל 'עסקן' באצ"ל . הצהרתו , הצהרת נאמנות ללא סייג , לראש בית"ר , ודאי היתה הצהרה נאמנה , אלא יותר משניתנה משמו של אצ '' ל היתה זו הצהרה אישית . אחר ההתייעצות בפאריס שהה רזיאל במדינות אחדות באירופה , ובייחוד בפולין . רזיאל עזב ( 1939 . 2 . 21 ) את וארשה והגיע באווירון ללוד למותרת . הוא היה אנוס להזדרז בנסיעתו , ולפיכך לא הספיק לסיים דברים שהתחיל בסידורם . בלוד עוכב במכס , וכשראה עצמו קרוב להיאסר , התחמק מהמקום והסתתר בפינת צריף בחסותו של גאפיר , ומשם הלך לתחנת מישמר הרכבת . אנשי המישמר חשדו בו ולקחוהו למותרת לבוש בגדי נוטר אל מושבה , לחקירה אצל מפקד ה'הגנה ' . מחש...
אל הספר