מבאזל עד וינה כארבעים שנה אחר הקונגרס בבאזל נעשתה דוחקת הגשמת הרעיון של ציונות מדינה . הגיעו ימים של קאטאליסאציה מדינית גדולה בהיסטוריה , וימים של סכנה יתירה לעם העברי למוד הסכנות . הציונות שלאחר מילחמת העולם הראשונה הוסיפה בעיקר מהותה להיות המשך של 'חיבת ציון , ' המשך של ' אינפילטראציה' בתנאים אחרים , כשצוואר בקבוק צר עלול להכרית את סיכוייה הממלכתיים האחרונים . ההתפתחות הכלכלית בארץ ישראל לא היתה אלא מעין ויגיטאציה לגבי חלק של עם , כשרובו המכריע הוא מחוצה לתחומה הקובע של התחייה , ומחוצה לתחום השפעתה . הציונות נשארה עניין למעטים בלבד , אף אחר עלייתו של היטלר לשילטונו , וממשלת המאנדאט עשתה ככול שיכלה כדי לקיים את התנועה הציונית בנחיתותה מבחינה לאומית ומדינית . כנגד ההכרח בעלייה גדולה שנתגלה לעיני כל משעלה באירופה נחשול הסכנה ההיטלרית והאנטישמיות הכלכלית החדשה , נוסחה התוכנית להקמת מועצה מחוקקת בארץ ישראל , שתשים קץ לכול סיכוי של רוב יהודי בארץ . גורמים מדיניים ואישי מדינה נשארו עומדים בשוויון נפשם , משלא ראו את המוני העם העברי בהתעוררות של אמת , בעוד הגורם הערבי המתפתח באיזור כולו מנס...
אל הספר