המצב בתחילת 1933

המצב בתחילת 1933 בתחילת שנת 1933 היו ברוב הפלוגות משקי עזר קטנים , להסתייע בהם לצורכי מיטבת הפלו' גה , ופעמים - אף להשגת הכנסות קטנות ממכירת תוצרת . הפלוגות נתרבו במיספרן , גדלו במיספרי חבריהן , והיו לחלוץ העובר לפני אירגון עובדי הצהיר ובית"ר במקומותיהן ובסביבותיהן . עליית כוח העובד הצה"רי , ש 22 סניפים לאירגונו , ומהם סניפים גדולים המונים מאות חברים , היתה כצ נינים בעיני אנשי המדיניות של ההסתדרות 'הכללית , ' ומשום קינאה ויצר מיפלגתי נפתחה מחדש שורה של התנגשויות במגמה שיטתית להצר את צעדי התפתחותו של הכוח החדש העולה . " 7 עם ריבויים של החברים פותחה יותר מקודם העבודה התרבותית בפלוגות ושופרו סדריהן . המצב הכלכלי לא שופר בה במידה , כשעזרת הסוכנות היהודית היתה קרובה לאפס , ואף התנועה לא סייעה אלא במעט . רכוש הפלוגות הוכר כרכוש בית"ר , ולא רכוש החברים בהן , ויהא עשוי לשמש את כלל הבית"רים שיתגייסו בהן . הפלוגות החלו לבנות להן צריפים , וכך שקעו בחובות , בלא אפשרות לסיים את תוכניות הבנייה .  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל