הליכה לקונגרס הציוניי " ח ז'בוטינסקי , שראה את רצונה של התנועה כמ חייב יחס של כבוד , הודיע כבר במינשר מלודד ( 1933 . 3 . 22 ) שיפרסם 'קול קורא אל החוגים הנרחבים ביותר של תנועת הצה"ר ובית '' ר להשתתף בקונגרס הציוני הי '' ח ' . החלטתו זו נתקבלה בהתפרצות של רוגז , כאילו ז'בוטינסקי , שהתנגד לקונגרס , עושה מעשה תכסיסנות לא מכובדת . אלא שאף לעניין זה היה ז'בוטינסקי דימוקראטי עד הסוף , ואומנם בבחירות אלו קיבלת הרשימה של ז'בוטינסקי 95 אלף ומעלה קולות , כנגד פחות מ 2 ו אלף שקיבלו גרוסמאן וחבריו ( כלומר — . ( 11 : 89 פחות מכול התאימו במצב דבריס זה המלימ הבוטות , כגון דיקטאטורה , פוטש , וכיו"ב , שנת כוונו לגנות את האיש ז'בוטינסקי ואת פעולת החירום שלו . לא בכוח ולא בחייל בא ז'בוטינסקי אל המחנה להודיע לו על המצב ועל הכרעתו . איש לא היה חייב ולא אנוס ללכת עמו , אף לא הבית'רי הצעיר ביותר . הוא לא הבטיח דבר , ואי לו ביקש להבטיח היה מצבו גרוע כנגד האחרים , שהיה בכוחם להבטיח נוחיות והנאה מן החבירות הקשורה קשר הדוק עם ההסתדרות הציונית ומוסדותיה . דברי יושר לב וטעם כתב ( 1933 . 2 . 23 ) ז'בוטינסקי במי...
אל הספר