נגד המיפקד כשהכריזה הממשלה המאנדאטורית על ערי כתו של מיפקד האוכלוסייה ( CENSUS ) ביום 17 בנובמבר , 1931 היה טעם לראות בו פעולה אנטי ציונית מכוונת , שמגמתה לקבוע את זכויותיהן של העדות בארץ ישראל לגבי הפארלא מגט שבתיכנון , ולגבי ענייני מימשל אחרים . השקפה זו היתה נחלתם של יהודים רבים , אלא שרק מעטים העזו להרהר בה , ורק יחידים לערער . הסוכנות היהודית , ועמה הוועד הלאומי , קיבלו עליהם את דין המיפקד , ובייחוד ראו אותו באהדה אחר שהובטחה חוקיות ישיבתם של עולים בלתי ליגאליים שייפקדו . בוועד הלאומי היו הכול בעד השתתפות פעילה במיפקד , ורק ר' דניאל סירקיס הביע דעת יחיד נגדה . החלטת הוועד הלאומי ( 1931 . 11 . 9 ) נוסחה כך : 'אנו דורשים מכול בני הציבור העברי בארץ לא להישמע למ תעתעים ולהשתתף כולם כאיש אחד במיפקד . ' בקריאה להשתתפות במיפקד , הוזהר היישוב מתעמולתם של 'קבוצות ויחידים מחוסרי אחריות' ז . 20 עמדתה של ברית הצה '' ר היתה ברורה , שהמיפקד עלול להוות מוקש נגד הציונות - אמצעי נוסף לדיכוי שאיפותיו המדיניות של העם . ז'בוטינסקי במאמרו ( בעלון 'היישוב והמיפקד' ( 1931 . 10 . 22 - הסביר את המגמה ל...
אל הספר