פרקחמישי תופיק אל חכים וטה חוסין ביטא זאת בספרו עודת אל ועי " ) שיבת ההכרה , ( 1974 , " שהיה התקפה קשה על "מדינת המשטרה " הנאצרית . המאמר שלפנינו לקות מתוך קובץ מאמריו של תופיק אל חכים תוזת שמס אל פכר " ) תחת שמש ההגות ( 1938 , " הכולל מסות מוקדמות שפירסם . הטקסט המקורי , שהופנה לטה חוסין , הופיע לראשונה ביוני 1933 בכתב העת התרבותי החשוב אל רסאלה . במאמר מנסה אל חכים לתהות כיצד יוצרים את התרבות המצרית המודרנית ומאילו חומרים והשפעות . בתחילה מגדיר אל חכים את הזהות המצרית כזהות ייחודית ונצחית השואבת את השראתה מן התרבות הפרעונית . החברה המצרית היא חכרה מיסטית מזרחית , החותרת לראות את הנסתר . האומה הערבית היא היפוכה הגמור . המפתח להבנת הערבים מצוי במקום הולדתם בחצי האי ערב ובאורח חייהם המסוגף והנומאדי , שהוליד תרבות חומרנית פשוטה החותרת לסיפוק מידי של החושים והיצרים בכל עת ובכל מחיר . האידיאולוגיה שחכים מציג בקטע היא מעין שעוביה מודרנית המשעתקת את התפיסה בדבר חומרנותם ופזיזותם האינהרנטיות של הנוודים הערבים . מחד , מהדהדות בטקסט תורותיהם של היפוליט טאין וארנסט רנאן בדבר גשמיותו ונחיתותו ש...
אל הספר