סיכום כאשר בוחנים את בית הספר בניהול עצמי בראייה השוואתית של המדינות שיישמו תפיסה זו כחלק ממדיניות החינוך שלהן , מתגלה שהדמיון אכן רב מן השוני . במישור של המבנה הארגוני , בכל המדינות ( להוציא את ישראל ) יש ועד מנהל בית ספרי ( מועצה בית םפרית ) ששותפים בו מורים , הורים ובעלי עניין . יחד עם זה , מידת השפעתה של כל אחת מן הקבוצות הללו משתנה ממדינה למדינה ותלויה במודל ההעצמה שנבחר . בכל המדינות השתנה תפקידו של הפיקוח על בתי הספר מבקרת תהליכים לבקרת תוצאה . בכולן קיימת ציפייה להעצמת מורים ( בארצות הברית ציפייה זו חזקה יותר . ( בכל המדינות קיימת הגמשה תקציבית , ומוקד ההחלטה על חלוקת המשאבים הוא בית הספר . בכל המדינות שאימצו את הניהול העצמי קיימת ציפייה ליעילות כלכלית , לשיפור התפוקות של בית הספר , למחויבות למטרות בית הספר ולנשיאה באחריות לתוצאות . השוני הבולט בין המדינות הוא במוקד הסמכות בנושא עיצובה של תוכנית הלימודים לבתי הספר . בבריטניה נמצא הדגם הסמכותי ביותר , כאשר המהפך שחל בשנת 1988 הולך ומתעצם בשנים האחרונות .
אל הספר