הנחיות ותגובות שהתרפיסט במרכזן כשאנו מנחים עלינו להיות מודעים לעובדה זו , ולדעת את מי אנו מנחים ולאיזה יעד . עלינו להיות מוכנים לסגת , אם מתברר לנו שאיננו עוזרים . וחשוב מכול , עלינו להנחות באופן שכזה אם עלינו להנחות בכלל - שהמטופל יוכל להשתחרר מהשפעתנו כשירצה בכך , מבלי שירגיש שהוא פוגע בנו בעשותו כן . אנו חייבים לזכור כי בהנחותנו , אנו מעודדים את האדם השני להיות מונחה ; אנו אומרים לו , למעשה , שאינו יכול להגיע ליעד בכוחות עצמו , לפחות עדיין לא ; אנו מעודדים תלות , למצער למשך זמן מה ; אנו נוטלים אחריות , לפחות ברגע זה . לכל זה יש השפעה מצטברת . לפיכך אם אנו חייבים להנחות , עלינו להביא בחשבון את תוצאות מעשינו . האזהרה הושמעה ונוכל להמשיך . " זהו זה , המשך , אתה בדרך הנכונה . אני אתך . אתה חשוב לי . " צורת עידוד זו היא חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמנו . כמו האמפתיה גם היא אינה נאמרת במלים ; אר אם אנו באמת מרגישים זאת , יחוש גם המטופל בכך . אם לאו - גם אם נטען שזה מה שאנו מרגישים , לא תוכלנה המלים לבוא במקום המציאות , ולהוליד שולל את המטופל . ואולם כעת נדון בעידוד מסוג אחר - הנחיה ( או לעתים ...
אל הספר