התרפיסט עסוק בעצמו אחד מגורמי התקשורת החשובים קשור להתנהגות התרפיסט יותר מאשר לזו של המטופל . במהלך הריאיון אתה עלול להיות עסוק מאוד בשאלה מה לומר או מה לעשות להלן . התרכזות זו בתפקידך עלולה לגרום לכך שלא תהיה מסוגל להקשיב כראוי למטופל . קשבך יהיה נתון לאותו קול פנימי זעיר , הטוען כי הוא יודע מהו הצעד הבא שעליך לעשות . קול פנימי זה יש בו הפרעה ברורה בתקשורת . אין לבלבל בינו לבין הקול הפנימי האחר המקרב אותך לעולם המטופל - "אוזן שלישית" זו שבעזרתה אתה מבין לפתע משהו שבוטא מתוך קשיים רבים . הקול המתעקש לדעת מהו הצעד הבא שעליך לנקוט יוצר חיץ בינך לבין המשתתף השני בריאיון . הוא עוסק בך יותר מאשר בו ; ברושם שתעשה עליו יותר מאשר ברושם שהיה הוא עושה עליך אילו האזנת לו וניסית להבין יחד אתו . האם עליך להימנע , לפיכך , מלהקדיש מחשבה לדברים שעליך לעשות או לומר עוד מעט ? מובן שלא . אך אל לך להתרכז בהם בשעה שהמטופל מדבר . כשאתה מאזין במלוא קשבך , ישתררו כמעט תמיר רגעי שתיקה בין סיום דברי המטופל לבין תגובתך עליהם . מה שתאמר או תעשה לא יהיה מתוכנן מראש . אולי לא יהיה מלוטש או שקול עד הסוף , אבל יהיה כ...
אל הספר