פתיחת הריאיון הראשון קיימים שני סוגים של הריאיון הראשון : זה שיוזם המטופל , וזה שיוזם המראיין . נתחיל בראשון . לעתים אנו משוכנעים שידוע לנו מה הביא את המטופל אלינו , ואומרים לו זאת מיד עם פתיחת הריאיון . אם צדקנו , זה עשוי לעזור לחלק מהמטופלים להתחיל בשיחה . אף על פי כן אני סבור כי אם מישהו ביקש להיפגש אתנו ובא לפגישה , מוטב שנניח לו לומר במלותיו הוא מה הביאו אלינו , ועל מה הוא רוצה לדבר . לאתר סיום החלק הרשמי של הברכות ובחירת מקומות הישיבה , הדבר המועיל ביותר הוא לסייע לו להתחיל , אם דרושה עזרה מעין זו ( לרוב אינה דרושה , ( ולהקשיב בתשומת לב מרבית למה שיש לו לומר . אם אנו חשים כי עלינו לומר משהו , מוטב שדברינו יהיו קצרים וניטרליים , כי חשוב שלא נקטע את דבריו , " ספר לי , בבקשה , בקשר למה רצית להיפגש אתי , " או "אהמ ... המשך , " או "אני מבין שרצית להיפגש אתי , " או "בבקשה , הרגש נוח לומר את אשר עם לבך . " אני מתנגד בתוקף לנוסחאות כלשהן בריאיון . לפיכך אני נזהר מדברי פתיחה כגון , "אני שמח שהגעת הבוקר , " כי ייתכן שאיני שמח או שלא אהיה שמח כעבור זמן מה . איני אוהב גם את הנוסח : "בבקשה , ...
אל הספר