פרק ט"ו בתי החרושת להרפתקאות ולתעלולים " אלה הם הרגעים האחרונים שלנו . אנו לא נלך בשבי . מוטב למות מאשר להיות עבד . האם צדקתי " 1 באורח מופלא ביותר , מבלי שנדברו תחילה , נשמעה מפי הנערים הגיבורים קריאת הקרב המפורסמת בהתרוממות רוח שרק לעתים רחוקות זוכה לה אדם בחייו : הסמכה ! הסמכה ! הסמכה ! שורות אלו , שהועתקו מן הספר "חסמבה בשבי הלגיון הערבי" ( עמי < 126 ליגאל מוסינזון , הן דוגמה טיפוסית למעמדי השיא הגודשים את מאות הספרים מתוצרת חרושת ההרפתקאות הישראלית . ואף על פי שסידרת "הסמבה" היתד . סנונית ראשונה בחרושת זו , שגררה אחריה שורה ארוכה של חיקויים גרועים וקלוקלים , ראוי לפתוח פרק זה בשתי סדרות מתורגמות של ספרי הרפתקה , שקדמו ל"חסמבה" והנקראות גם היום בלהיטות על ידי חובבי ההרפתקה הצעירים . בדומה לילדי העולם כולו מוסיפים גם ילדי ישראל להיות קוראים נלהבים של סיפורי אינדיאנים , ומכל הסופרים שסיפרו על אדומי העור — אם בכשרון ובאותנטיות ( גייימס פנימור קופר ) ואם בחרושת בדיונית ( אמיליו סלגארי ) — נותרו ספריו של קרל מאי בראש סולם הפופולאריות בז'אנר ספרותי זה . מאי , שחיבר את סיפוריו הראשונים ב...
אל הספר