פרק י צעדים ראשונים בקריאה דני בן החמש יושב ליד השולחן ומשרבט משהו על הנייר . שואלת אותו אמו : '' מה אתה עושה , דני " אני כותב מכתב ליוסי " , עונה הזאטוט . " אבל אתה עוד לא יודע לכתוב " , אומרת אמא . " אין דבר , זה בסדר " , משיב דני " , יוסי גם לא יודע לקרוא " ... נזכרתי בבדיחה זו כשמלאו לבתנו הבכירה חמש שנים והיא התחילה להבין את משמעותה של קריאה . הילדה אהבה לגשת לארון הספרים , להוציא ספר מצויר ו"לקרוא" בו ; והנה , לא עברו ימים רבים ומבלי שנרגיש כיצד התרחש הפלא — כבר קראה בתנו ממש . בשבועות הראשונים היתה שיכורה מגילוי זה של פלא הקריאה . היא קראה כל מה שראו עיניה : שלטים ומודעות , תוויות אריזה וכותרות עתונים , שלא להזכיר ספרים באות גדולה לילד הקטן : "שמוליקיפוד , " "איה פלוטו , " "אלה קארי . " שפר חלקם של אותם הורים ( ומורות , ( שילדיהם מצליחים לעבור בשלום ובלא יםורים את השלבים הראשונים של לימוד הקריאה , ואין אולי ילד גאה ומאושר מזה המציג בחגיגיות את המקראה הראשונה שקיבל בכיתה . ואילו אותם הורים , שילדם מתלבט ומתקשה בצעדיו הראשונים בקריאה — מהם נתבעת תשומת לב מירבית במעקבם אחרי צעדים ג...
אל הספר