פרק ט " היה היה לפני שנים " ... סיפורי דוד כהן , שנמזגו בר . ם יניקה ממסורת העם עם מעשה יצירה , מביאים אותנו באופן טבעי לדיון על האגדה האמנותית . שכן כמעט בכל אגדה אמנותית משתמש הסופר , אם במעט ואם בהרבה , במוטיבים או בני מוטיבים עממיים , לש אותם בבית היוצר הפרטי שלו ומטביע בהם את חותמו האישי . בדומה לאגדות העם לא נתחברו האגדות האמנותיות הראשונות לילדים דווקא ; סופרים רבים — החל בהופמן הגרמני ועד תר ^ ר האמריקני — ראו בכתיבה הלגנדרית אמצעי ביטוי אישי , אם כפורקן לדמיונם השופע ואם כדרך להביע בה רעיון חברתי או השקפת עולם . האגדה האמנותית עם שגשוגו של הזרם הרומנטי בספרות אירופה בראשית המאה ה 19 הגיע תור הפריחה של האגדה האמנותית . נציגה המובהק היה הגרמני ארנסט תאודור אמאדיאום [ את"א ] הופמן — ( 1822—1776 ) אותה אישיות חצויה רבת פנים , שטענה כי יש "משהו לקוי" בראייתה : "אני רואה את הדברים במהופך : דברים רציניים נראים מגוחכים בעיני , ואילו הדברים המצחיקים ביותר רציניים בעיני " ... פרקליט חובב מוסיקה זה היה מבלה לילות שלמים במרתפי יין , שם היה מלהיב את הקהל במעשיות גדושות דמיון מדהים ואוסף ח...
אל הספר