פרק רביעי : " פאבריקין בארץ הקודש" — ראשית הת ע שיה א המחלוקת שככה אולם מישקע המרירות לא חלף כה מהר . ביחוד לא שכח מונטפיורי את העקיצות של להרן והפגיעות בו , בגלוי ובסתר . אולם כאיש נוח לבריות ובורח ממחלוקת הוא הבליג והמשיך בקו שלו , שכל עצמו מגוגד היה לזה של להרן . מכאן , שגם איש נוח זה לא נכנע לתקיף ממנו . עדות לכך — גם להבא הוא ישמש כתובת לכל , אלה , שיבקשו מוצא כלשהו לחיי הכלכלה של הישוב על ידי העבודה ויגיע הכפיים . ואם התבטא כיוון זה עד אז , היינו השנה בה שככה המחלוקת ( בערך תר"ה , ( 1845 / בחיפושי דרכים להקמת ישוב חקלאי הרי , בשל חילופי המימשל וסדרי הבטחון הפרועים , הוחל בחיפוש דרכים ליצירת תעשייה וחרושת בארץ . אכן , בשנת 1840 אנו כבר שומעים על נסיונות להקים תעשייה בירושלים ובארץ . י כמובן היתד , זו אך שמועה בלבד , ללא כל רקע מציאותי . אולם גם השמועה מאלפת היתד . לכיוון הרווח עתה בין החזנים העוסקים בפרודוקטיבי זאציה של הישוב . לאחר כמה שנים אנו שומעים על איגוד תעשייתי , שהוקם בירושלים בעידודם של חוגים יהודיים ונוצריים ובעיקר בתמיכתו של מונטפיורי . אף כאן לא חרג הדבר מגדר משאלת ל...
אל הספר