. 2 אוטונומיה לעומת בושה ופסק הגמילה האנאלית שרירית . מכינה את במת הנפש לניסויים בשתי מערכות שוות זמן של אופניות חברתית : אחיזה והרפיה . והרי זה דינן של כל אותן אופניו י ת' כי התנגשויות בסיסיות שלהן יכולות להוליך' בסופו של דבר , אם ליחס של איבה ואם ליחס של נטיית חסד , בציפיותיו ובגישותיו של הילד . כך יכולה היאחזות ליהפך להחזקה או בלימה הרסנית ואכזרית , ויכולה היא ליהפך לדפוסי טיפול ודאגה : להחזיק ולשמור . גם ההרפיה יכולה ליהפך אם לפרץ שנאה של כוחות הרס' ואם ליחס רגוע של "להניח * ו . לתת לחיות . * מנקחרת הראות של התרבות אין גישות אלה לא טובות ולא רעות » ערכן תלוי בכך , אם כוונות זדון שלהן יהיו מכוונות כלפי אויב , או כלפי ריע — או כלפי העצמי . הסכנה האחרונה היא הידועה לנו ביותר , שכן , אם תישלל פן הילד החויה ההדרגית והמודרכת כראוי של אוטונומיה בבחירה חופשית ( אל אס תוחלש ע"י אבדךאמון ראשוני / vpj ' ( הילד כלפי עצמו את כל עוצם הדחף של הפליה ושליטה . הוא יכבוש את עצמו יתר על המידה , הוא יפתח בקרבו מצפון בכיר . במקוס להטיל בעלותו על דברים כדי לבחון את 7 טיבם ע"י חזרה תכליתית' יתמכר כולו לח...
אל הספר