המבנה הסקטוריאלי כהכרעה מדינתית

סוכנויות מדינה , אלא אף בין שתי אסטרטגיות של פיתוח . בעוד שדפוס הפעולה של משרד הפיתוח היה מבוסס על בעלות ממשלתית על אמצעי הייצור היה משרד המסחר והתעשייה המשרד של "היזמים הפרטיים" — סוכנות מדינה שבתוקף המסורת ההיסטורית שלה נועדה להבטיח את העזרה המתאימה ליזמה הפרטית בתעשייה . האוטונומיה הגבוהה של משרד המסחר והתעשייה לעומת האוטונומיה המוגבלת של משרד הפיתוח , כפי שהוצגה באחד הפרקים לעיל , מלמדת , כי המשקל המכריע בעיצוב המבנה הסקטוריאלי ניתן למשרד המסחר והתעשייה ולאסטרטגיית הפיתוח המבוססת על בעלות פרטית שאותה ייצג . המבנה הסקטוריאלי כהכרעה מדינתית פעולותיה של המדינה עיצבו את גבולות שלושת סקטורי הבעלות העיקריים בתעשייה הישראלית וטבעו את חותמן על דמותו של המשק הישראלי בכללותו . המדינה לא השתמשה בחדירה לתעשייה כאסטרטגיה מרכזית . על כך מלמדות פעולותיה בענף הכימיה , שבו ננקטה פעולה יזמית ישירה רק כאשר לא נראה בעין מוצא אחר , וכן העובדה שהחדירה אפיינה רק חלק קטן מענפי התעשייה . פעולות המדינה עיצבו במידה רבה את גבולות הפעולה ההסתדרותית בתעשייה . פעילות ההסתדרות , שנעשתה בעיקר על ידי סולל בונה , אי...  אל הספר