פרק עשירי גורמים מעצבים בפיתוח ענף הטקסטיל לאחר שבפרק הקודם אופיינו דפוסי תיווך אינטרסים מדינתיים בענף הטקסטיל , תוקדש תשומת הלב בפרק זה לגורמים שעיצבו את פעולת המדינה בענף הטקסטיל . שלושה הסברים שונים לפעולת המדינה בענף נבחנים כאן — כלכלי , כוחני ואידאולוגי . לקום וניסה לסחוף אותם בחזון של הקמת תעשייה במקום , לא היה חריג . מי שלא " גויס" למשימות הפיתוח קיבל את העניין כ"שחרור . " לעתים היה מחירו של השחרור גבוה . ארנסט וודאק , אחד מתעשייני הטקסטיל הוותיקים הבולטים , קיבל שחרור רק לאחר שבמהלך סיור בחולות הדרום , כשהוא מלווה במשקיע זר , קיבל התקף לב . "זה שיכנע את ספיר לשחרר אותי , " טען . הסכמתם של בעלי התעשייה להקים את מפעליהם באותן עיירות פיתוח לא הושגה בקלות . בטקס הנחת אבן הפינה לכיתן דימונה תיאר ספיר את מצבו כרוכל המחזר על הפתחים ו"המוכר סחורתו על פתחי התעשיינים הישראלים . " מרדכי ואכט ואריה שפיגל היו תעשיינים מבוססים . הירידה לדימונה והמעבר לבית שאן היו לגביהם , בלא כל ספק , גם הזדמנות עסקית , אבל ההזדמנות הזו לוותה במחירים אישיים . שפיגל הפסיד את מעמדו כתעשיין וייתכן שגם את כספו ,...
אל הספר