עם הטוענים כי מדובר בחברה מסורתית משפחתית אוטונומית . מציאות מורכבת כזו משתקפת גם בעדות האפיגרפית , המלמדת על מעמדות מנוצלים מחד גיסא ( מכתב הקוצר ממצד חשביהו , ( ועל השתמרותה של מערכת מסורתית מאידך גיסא ( חרסי שומרון . ( ההתפתחות המסתמנת בנבואות ירמיהו לאורך הזמן מעידה אף היא שהבעיות החברתיות התרכזו בעיר . וכן יש לציין כי מחקרים משווים שנעשו על חברות חקלאיות מלמדים כי ביישובים העירוניים שבהן אכן התקיימו פערים חברתיים חריפים ביותר , ולפחות מחצית מההכנסות ( או מן התוצרת ) השתייכו בחברות אלו למעמד העליון . זהות חברתית רבים מן החוקרים שעסקו בישראל הקדומה סברו כי בחברה זו התקיימה זהות חברתית ברורה , וכי היה דמיון רב בין ממלכות ישראל ויהודה . גישה זו זוכה בשנים האחרונות לביקורת חריפה , ורבים רואים בה תוצר של התמונה הפיקטיבית המצטיירת משכבות עריכה מאוחרות במקרא , בעוד שבמציאות לא הייתה בכלל ישות ישראלית אחת . אלא שבמחקר זה הסתבר כי אכן היה דמיון רב בין ממלכות 1 לנסקי ולנסקי , חברות , עמ' 2 . 242 שם , עמ' . 230
אל הספר