בין ישראל ליהודה הגיוון האתני שנדון כאן מוכר בממלכת ישראל בלבד , ואין למצוא לו הקבלה ביהודה . ייתכן כמובן כי קבוצות אתניות שונות חיו זו בצד זו גם בממלכת יהודה , אלא ששיטת המחקר הרלוונטית — שעודנה מצויה בחיתוליה — עדיין לא חשפה את עקבותיהן . אך סביר יותר להניח ששורש העניין בהבדל עקרוני יותר בין שתי הממלכות . ממלכת ישראל הייתה גדולה ועשירה יותר , השתרעה על פני שטחים נרחבים יותר , וקיימה מגע עם מדינות ועם תרבויות רבות יותר , ומשום כך הכנענים פניקים , שממילא היוו מרכיב ניכר באוכלוסייתה , הצליחו לשמור על אופיים האתני הנבדל . ואילו ביהודה הקטנה התבוללה האוכלוסייה הנכרית לחלוטין בתוך הקבוצה האתנית הדומיננטית . סיכום במצב המחקר הנוכחי , הרי שהמפתח לזיהוי קבוצות אתניות בתקופת המלוכה מצוי במגזר הכפרי . החיפוש אחריהן במגזר העירוני , שעליו יש שפע של מידע , משול לחיפוש אחר מטבע שאבד בסמטה חשוכה מתחת לפנס הרחוב הראשי . רק לאחר בדיקה מדוקדקת של המגזר הכפרי , וזיהוי מאפייני הקבוצות השונות , אפשר ( וצריך ) לבחון את המצב במגזר העירוני . ההשוואה בין הממצאים מן הכפרים שבעמקי הצפון לכפרים שביתר חלקי הארץ ,...
אל הספר