ב . "השתתפות " ופעולות מאגיות . בעמודים הקודמים עסקנו באריכות מסוימת בטיבה המיוחד של תודעת ה"אני" של הילד , הואיל ואנו מייחסים חשיבות ראשונה במעלה לתופעות הכרוכות בה לגבי גילוי מקורות הסיבתיות . הצורות הפרימיטיביות ביותר של הסיבתיות שנמצאו אצל הילד , מקורן , למעשה , בערבוב בין המציאות והמחשבה , או מדוייק יותר , בסיגול מתמיד של התהליך החיצוני לסכימות הנובעות מנסיון פנימי . להבא נשתדל להגדיר זאת בפרטות . לראשונה נביא כמה מקרים המצטיינים בתחושת ה"השתתפות" או המאגיה . השימוש במושג ה"השתתפות" לגבי מחשבת הילד נתון , אולי , במחלוקת , אך אין זה אלא בעיה מילולית . אפשר ש"ההשתתפות '' בעיני הילד שונה מזו של האדם הפרימיטיבי . אף על פי-כן קיים דמיון ביניהם , ומשום כך רשאים אנו להשתמש בביטוי זה . אין בכוונתנו לטעון , שקיימת זהות בין צורות ה"השתתפות" השונות , שניתן להבחין בהן . במונח "מאגי" נשתמש לגבי אמונות , שהילד יכול להסיק עליהן מ"הש תתפות" כזאת , המאפשרת לו לשנות את המציאות . וכאן , שוב , אפשר לחלוק על השימוש במונח "מאגי" לגבי הילד , אך אין אנו רואים כל זהות בין המאגיה של הילד ובין המאגיה של ה...
אל הספר