בהרבה מקרים בהן השאלות מתקבלות בדרך קלינית , הן נראות מסודרות ביותר ; הילדים שואלים , בדרך כלל , מעט . הסיבה היא לרוב , שהדעות המת גלות בשאלות הילדים במיבחן קליני לא הוטלו אצלם בספק מעולם קודם לכן ועל כן לא סיפקו להם חומר לשאלות . אולם במקרה כזה עניין לנו לא כל כך בדעות ובדברים מוגדרים במפורש כמו בנטיות סתומות בזרם המחשבה הטבעי של הילד . הללו הן נקודות השקפה תת הכרתיות , השפעות ולא תפיסות . במה איפוא נבדלת התשובה הספונטאנית או הנטיה מן התשובה ה"משוחררת , " ההכרתית ? הכללים למיבחן קליני אינם מספקים פתרון לכך . יש לחפשו בכללים לפירוש התשובות בכלל , ולהם נפנה עתה את דיוננו . ד . גללים לפירוש התוצאות . בפסיכולוגיה כמו בפיזיקה אין "עובדות" טהורות , אם הכוונה "בעובדות" לתופעות המתגלות לעין בטבע עצמו , שהן בלתי תלויות בהיפותזות על האופן בו השכל בוחן אותן , או בעקרונות האינטרפרטאציה של הנסיון או במסגרת השיטתית של ידיעות קיימות , שבתוכה קובע המשקיף כל תצפית חדשה . לפיכך חייבים אנו להגדיר לפחות את העקרונות הכלליים , אשר ינחו אותנו במתן פירוש לתשובות הילדים על שאלותינו . אולם יש להימנע גם מן הס...
אל הספר