ספר מימות הנעורים על שולחנו של נער מצאתי את הספר הפתוח . והספר כמאז ימי ילדותנו וילדות אבותינו ספרמ של כל הנערים בני השתים עשרה : "ילדי רב החובל גראנט . " הציפוני , שטפוני זכרונות , כיצד בערו לחיינו כשדפדפנו לראשונה בעמודים הללו . עולם קסמים זה של ז'ול . ורן . אהבת המרחבים הזאת , ואותו הבטחון הטוב שיפה , יפה להפליא הוא כדור ארצנו , נחלת אורח החיים של המאה התשע עשרה . הנה גם עתה מתחנכים הצעירים על הספרות הזאת . חלמנו על ממעות , חלמנו על ארצות רחוקות . חלמנו על אניות ורכבות . נדמה היה : למעננו נברא העולם . נדמה היה : כל ארץ וארץ נפתחת בשבילנו כאותה קופסת הפלאים שהוגשה לנו בחגיגה , ובתוכה אפתעה , אפתעה שהוכנה במיוחד בשבילנו . גם אנחנו גדלנו בימות מלחמה , גם אנחנו היינו לעתים מפוכחים שלא בגילנו , אבל בכל זאת כשהיינו נערים נדמה לנו , כי הקיץ הקץ על המגור ועתה יצאנו למרחב גדול . אבל כיצד , כיצד קורא את הספרים הללו הנער בימינו , בימים אלה כאשר סגור ומסוגר עלינו העולם ומלואו ? או שמא שיכחה מבקשים בספרים אף הם , אלה הצאן 1 בצידו של הספר , הניח הנער אטלס פתוח . ודאי מבקש הוא בו את דרכם המופלאה ש...
אל הספר