סוף דבר העדפותיו הפילוסופיות , האידיאולוגיות והפדגוגיות של המחבר מצאו את ביטוין המפורש בכל פרקי הספר . גם בתחום הפסיכולוגי לא הסתרנו את הנטיות או את ההסתייגויות לגבי אסכולה פסיכולוגית זו או אחרת . עם זה אנו מרגישים צורך בהבהרה נוספת של גישתנו הפסיכולוגית . בין האסכולות הפסיכולוגיות המודרניות נראית לנו הפסיכואנליזה מיסודו של פרויד ( שלא ראינו מקום להרחיב עליה את הדיבור בספר זה ) כתורה הפסיכולוגית שתרמה יותר מכל תורה אחרת להבנה מעמיקה של מניעי התנהגותו של הילד . אף-על-פי-כן אין אנו גורסים מוניזם פסיכולוגי . האדם הוא יצור מורכב עד מאוד ואי-אפשר לתפוס אותו ולהבין את מניעיו באמצעות שיטה פסיכולוגית אחת בלבד . כל אחת מהאסכולות הפסיכולוגיות החשובות התמקדה בהיבט מסוים בחיי הילד וממילא השאירה חלל ריק לגבי היבטים נוספים . פרויד , למשל , ריכז את חקירתו בעיקר בהיבטים הלאמודעים בחיי האדם , מפני שאותם הוא ראה כחשובים במיוחד וגם , אולי , בגלל החידוש המהפכני שבגישה זאת . לתחומים אחרים , כגון הפעילות ההכרנית או תהליכי למידה , לא הספיק להקדיש אלא שימת-לב מעטה . פיאז'ה לעומת זאת , שהעריך מאוד את תרומתו הג...
אל הספר