כשמת אחיו יצחק בשנת ז 04 ז דיה הנגיד גבר למרד קרבות אשר לא אחת ראה את מלאך המוות " מצחק לנגתנ ] ו בפה רחב וארך " ( עמ' 56 לעיל ) . אך ניסיק זה לא חיטן אותו לנוכח מות האח האהוב . לאורד שנת האבל הראשונה כתב דנגיד מחזור של תשע עשרה קינות , ברובן קצרות , אשר עבט מהן מובאות כאן . הראשונה מבטאת את הזעזוע עם שמיעת בשורת דמוות , והאחרונה ( שאיננה במבחר זה ) , אשר נכתבה בתום שנת האבל - תוהה על התמעטות הצער והתקהות הרגש , ועם זאת , כדרר הטבע האנחני , משלימה עם הה עדר . הכתובות שבהן ליווה יהוסף את השירים מצביעות על שלבים שונים , הן בטקסי האבלות החיצוניים , והן ב"עבודת האבל * הפנימית של האח השכול : " וגברה מחלתו והחלט ללכת אליו עם הרופא אבו מדק והביא אליו המבשר בשורת המוות בדרך ,, * ואמר בעת שקרע את בגדיו עליף ; * ואמר בתיאור כניסתו אליו ונשקו אותו בהיותו שוכב על מטתו"; ' ואמר בתיאור עטיפתו תכריכים והורדתו לקברו , ירחמהו האל , ; אואמר על התנחומים שניחמוהו האנשימש ,, וביקר את קברו ביום השני אחרי הטמנתו בקברוש , " ואמר בעניין שובו למקום שרותו נכלומר בחזרתו למישרתו ] והצטרפות האנשים אליו"; " ואמר כאש...
אל הספר