הערכת המקורות בפרק העוסק בתיאור מקורות העבודה הזכרתי כבר חלק מבעיית תיאורי הצמחים וזיהויים בימי הביניים , הנובע מעצם אופיים של המקורות . להלן אנסה לסכם בקצרה את הבעיות המרכזיות הללו , תוך התמקדות בספרות הגאוגרפית וספרי הנוסעים . מאחר שחלק ניכר מהמידע שבידנו הוא ממקורות אלה , הם יוכלו לשמש כדגם מאפיין ומייצג גם לשאר החומר שנכלל בעבודה זו . הערכת מקורות המידע הבעיה המרכזית היא שאלת איכותם ואמינותם של המקורות המזכירים שמות צמחים , תיאורם וזיהוים . לבד מהתיאורים המדויקים באופן יחסי שבחיבורי הרפואה , רוב הכותבים לא היו אנשי בוטניקה ולכן ההגדרות והתיאורים הם כלליים ולא תמיד ברורים . בספרות הקדומה בכללותה אין הגדרות בוטניות מדעיות כפי שהן מקובלות כיום במחקר . כך למשל אין המקורות מקפידים על הבחנה ברורה בין המונח צמח , שיח ועץ . בחלק מהמקורות ישנו עולם מושגים בוטני ייחודי שאינו חופף את המונחים המקובלים , למשל הבננה נקראה 'תפוח גן העדך , האתרוג כונה ' תפוח אדם , ' והשקמים היו ידועים בשם 'תאני פרעה . ' הנוסעים תיארו את הארץ בעיקר מתוך זיקה מחייבת אל כתבי הקודש וענייני חולין וראליה היו שוליים וטפל...
אל הספר