שלום בר־אשר ארץ־ישראל בתורתם של רבני צפון אפריקה וחכמיה (1977-1830)

שלום בר אשר ארץ ישראל בתורתם של רבני צפון אפריקה וחכמיה ( 1977-1830 ) מבוא הקריאה לשוב לציון נישאה בפי רבני קהילות ומנהיגים יהודיים בתפוצות השונות עוד קודם ללידתה של הציונות — התנועה היהודית לאומית המודרנית — באירופה של סוף המאה התשע עשרה . מאמר זה מוקדש לסקירת מעמדה של ארץ ישראל והעלייה אליה בהגותם של חכמי צפון אפריקה מן המחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובמהלכה של המאה העשרים . אמנם ארץ ישראל עמדה במוקד תורתם של חכמי יהדות צפון אפריקה כבר מקדמא דנא וקהילותיהם אכן קיימו עם ארץ ישראל קשרים רצופים ' , אך זיקה אליה התחדשה והתעצמה למן השליש השני של המאה 2 התשע עשרה . בכלים אינטלקטואליים שונים שעמדו לרשותם ניסו רבים מרבני צפון אפריקה לעגן את חובת העלייה לארץ בזמנם , להעמיק את משמעותה ולהשרישה בקרב צאן מרעיתם . רבים מהם היו לא רק נאה דורשים אלא אף נאה מקיימים , ובגופם קיימו מצווה זו כשהם עוקרים עצמם ממקום משכנם ומעתיקים את מקומם לערים שונות בארץ ישראל . גם בין אלה שהמשיכו לשהות בארצות המגרב רבים שימשו שד"רים עבור היישוב היהודי בארץ ישראל . מנהיגי יהדות צפון אפריקה לא נותרו אדישים אל מול פריצת...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי