פרק חמישי ה"דיופי" בתוספתא כלים ב"מ ג יב , מהדורת צוקרמנדל עמ' , 581 איתא : דיופי טמא . נחלק לשנים טהור . המסמרות והסניפין שבו חיבור לטומאה ולהזאה . וכתב על כך ר' דוד פרדו בחסדי דוד , ירושלים תש"ל , עמ' צד : ודיופי בשלהי עירובין [ קד ע"א ] איתא מעלין בדיופי , והיא כעין מינקת עשויה כמין ד , ויש לה ב' פיות , ושואבין בפה א' ומעלין היין שבחבית , אבל נחלק אינו ראוי למלאכתו . ואולי שדרכן היה לקבוע בו מסמרות וסניפין . וקתני שהן חבור מאורייתא לגמרי , אפילו להקל שאם הזה על הסניפין בלבד סלקא הזאה לכוליה דיופי . מורגש מלשונו — "ואולי" — שהתקשה בעל חסדי דוד להבין מה מקומם של המסמרות והסניפין בדיופי . מקור לדברי הבבלי בעירובין שציין לו בעל חסדי דוד , הוא תוספתא שבת ב ז , מהדורת ליברמן עמ' : 8 1 מעלין בדיופי ומטיפין מן הארק לחולה בשבת . ובמקבילה שבירושלמי עירובין יג , כו ע"ד : מעלין בדיוביט משתמיהה , מטיפין בערק 2 וכר . וכתב על כך הגר"ש ליברמן : נברר מתחילה את הכלים שהוזכרו כאן . הגירסה בדיופי שבתוספתא ושבבבלי היא 1 על ה"ארק" או "ערק , " כפי שהוא בירושלמי עירובין המובא להלן ( ועיין בחילופי הגירסאות ...
אל הספר