תימוכים , של סמך או רמז , להלכות מקובלות וידועות , ולא להסקת הלכות חדשות . ברם , "כמעשה התנאים עשו האמוראים , " ואף הם הכריעו בספקות והוציאו הלכות חדשות על יסוד דרשות הכתובים . הראשונים כבר העירו על כן : "דהא מצינו בכמה דינים מחודשים שהשמיעונו האמוראים מכוח הפסוק , ולא מצינו להם רמז בדברי התנאים . " משעלתה שאלה בהלכה , השתדלו האמוראים תחילה למצוא את פתרונה בעזרת קובצי ההלכה : המשנה , התוספתא , מדרשי ההלכה והברייתות . אך כאשר נתעלמה הלכה ממסורת התנאים , פנו האמוראים למקרא , ועל יסוד עיוניהם ודרשותיהם בפסוקי התורה קבעו את ההלכה . 9 לדוגמה נביא שלוש הלכות של אמוראים , שהסיקו אותן בעזרת מדרש הכתובים . בבא קמא מג ע"א : אמר ר' שמעון בן לקיש 1 שור שהמית את העבד שלא בכוונה פטור משלשים שקלים , שנאמר 'אם עבד יגח השור או אמה , כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו , והשור יסקל' ( שמות כא , לב ;( כל זמן שהשור בסקילה , הבעלים משלמין שלשים שקלים , אין השור בסקילה " ) שור [ שהמית ] שלא בכוונה פטור מסקילה" — רש"י , ( אין הבעלים משלמין שלשים שקלים . אמר רבה : שור שהמית בן חורין שלא בכוונה , פטור מכופר , שנאמר '...
אל הספר