המחזור החד שנתי המוצק של בני בבל דחק את רגלי המחזור התלת שנתי . והשפיע על הקהילות rn ^ iur-pxn לביטולו של מנהגם הקדום ולהשתלבותן בסדרי הקריאה כמנהג בני בבל . ה . מנהגי קריאת התורה בימי הבית לעומת ימי האמוראים והגאונים שבהם רווחו מנהגים חלוקים ומתחלפים בסדר הפרשיות של קריאת התורה , הרי שבימים ראשונים , בימי הבית השני , מסתבר שלא היתה בכלל חלוקה רצופה , מחזורית , של הקריאה בתורה בשבתות . נראה שבימי הבית היה המנהג , שההתכנסויות בחגים ובשבתות שלפניהם הוקדשו לקריאה ולעיון בפרשות התורה העוסקות מעין המאורע , ולשאלה ודרישה במצוותיהן . בשאר השבתות היה החכם , "כהן מן הנוכחים או אחד מן הזקנים , " קורא בתורה לפי צורך 28 השעה והמקום ( לפי ראות עיניו , ( מפרשה ומלמדה "כדי שאיש לא יהא נבער מדעתה . " החכם הקורא בתורה לא היה ממשיך מדי שבת במקום שהפסיק את הקריאה בשבת שלפניה , ובייחוד כאשר ההפסקה נמשכה שבתות אחדות בגלל הקריאה בפרשות המועדים 29 או בעניינם של מאורעות אחרים . בימים הראשונים היה אפוא קבע לקריאה בתורה , אבל לא היה קבע לסדר הקריאה . אלא שבמרוצת הזמן , בימי חז"ל , נתגבשו סדרי הקריאה שלבים שלבים...
אל הספר