ע"א-ע"ב ) במדרשי תנחומא ילמדנו , הפותחים בנוסחא "ילמדנו רבנו" או בדבר הלכה , ובספר השאילתות לרב אחאי גאון . ' הדרשה ולימוד התורה בבית הכנסת נעשו במרוצת הזמן לסימן ההיכר המובהק של השבתות : "לא ניתנו שבתות וימים טובים , אלא לעסוק בהם בדברי תורה" ( ירושלמי שבת פט"ו ה"ג , טו ע"א . והשווה פסיקתא רבתי , כג , מהדורת איש שלום , עמ' קכא . ( בעלי האגדה מצאו רמז לזה בכתוב : "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל , ויאמר אליהם ... ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה "' ( שמות לה , א-ב . ( הם דרשו ו "מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה 'ויקהל' אלא זאת בלבד . אמר הקב"ה י עשה לך קהליה גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת , כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת , וליכנס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה , איסור והיתר , כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני" ( ילקוט שמעוני , שמות , תח ; מדרש הגדול לשמות , מהדורת מרגליות , עמ' תשכב . ( ג . קריאת התורה מצוות קריאת התורה בציבור מיוחסת , לפי המסורת , למשה רבנו ולעזרא הסופר : "משה התקין את ישראל שיהו קורץ בתורה בשבתו...
אל הספר