הדרשה וקריאת התורה בבית הכנסת בשבת אחר הצהריים המאוחרות , ואז פורשים הם לבתיהם , לאחר שקנו בקיאות בחוקים הקדושים , ואף הגבירו במידה רבה את יראת השמים שלהם . " השבתות מיועדות — לדברי פילון — לעיסוק ב"פילוסופיה של האבות" ולעיתים בשאלות בענייני הטבע , כלומר בשאלות של פילוסופיה כללית . פילוסופיה זו דנה ב"חובות לאלוהים" וב"חובות לאדם , " ב"תיקון המידות" וב"בחינת המצפון . " בתי הכנסת ובתי המדרש שלידם היו — לדבריו — בתי אולפנא ללימוד "התבונה והחכמה , אומץ הלב והצדק , " "ולשלמות המידות , אשר בכוחה מטיבים אנחנו לדעת ולקיים את חובותינו לאלוהים . " לימים שלפני תקופת החשמונאים מעיד אגתרכידס ( המאה השנייה לפני הספירה , אלכסנדריה , ( בלעגו ליהודים , שביום השביעי "אינם עושים בו כל מלאכה , רק פורשים את ידיהם בבתי מקדשיהם ומתפללים ( כל היום ) עד הערב . " הסופר היווני לא ידע להבחין בין קריאת התורה ודרישתה , אשר להן הוקדש עיקרו של יום השבת , לבין התפילה שאיננה אלא במקצתו ו אך הבחין -יפה שהשבת היא יומו של בית הכנסת , אשר בו שוהים ישראל בכל שעות היום בדרשם את אלוהיהם . גם יוספוס כותב ש"הננו מקדישים את היום...
אל הספר