תכט חד מהדורת רא"א שיף , עמ' , 496 כותב 1 "ויען אמרו חכמים וכבדתו מעשות דרכיך , אמרו חכמים מצוה להדליק נר בשבת לכבוד שבת , ואסמכוה אקרא וידעת כי שלום אהלך , ופקדת נוך ולא תחטא ( איוב ה , כד ... ( ועד דלא אתא ישעיה גמרא גמירי ליה , ואסמכוה אקרא . " וכן סובר ר' משה מקוצי , סמ"ג עשין ל , ש"עיקר צוויה היא מפי הנביאים , שצוו לכבד את השבת , והדלקת נר נאה הוא עיקר הכיבוד ... וגבי נביא כתוב : אליו תשמעון ( דברים יח , טו . " ( לעומת זאת , הרמב"ם 68 וראשונים אחרים סוברים שהדלקת הנר איננה אלא מדברי סופרים . אולם אף הם מודים שמצוות נר שבת עולה על מצוות דרבנן אחרות , כגון נר חנוכה , ואף על מצוות קידוש היום . מי שאין לו אלא פרוטה אחת , ושתי מצוות לפניו : נר חנוכה ונר שבת , ואין הפרוטה מספיקה אלא לנר אחד , הרי זה נותנה לנר שבת . ולא זו בלבד , אלא אפילו נר ביתו וקידוש היום — נר שבת קודם , משום שלום ביתו , שהרי שמו של הקב"ה נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו . כמו כן , אף על פי שאמרו חז"ל "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" ( פסחים קיב ע"א , ( ואין אדם חייב להצר לעצמו ולשאול מאחרים , כדי להרבות במאכל ובמשתה בשב...
אל הספר