למחר ולהמיתו , לפי שאין מיתת בית דין דוחה לא את השבת ולא את יום טוב . ולהשהותו ולא להמיתו אלא לאחר השבת ולאחר יום טוב אי אפשר , מפני שאסור לענות את דינו" — אלבק . ( ההלכה העתיקה אסרה רק לדון דיני נפשות בערב שבת . אולם עוד לפני החורבן אסרו חכמים — כיוצא ממשנת שבת א , ב — לדון גם דיני ממונות בערב שבת מן המנחה ולמעלה . איסור זה מעוגן בנוהג ישן , שהיה רווח בישראל , בא ^ ובחוץ לא , ^ שאין להתדיין ביום שישי מזמן סמוך למנחה קטנה ואילך . עדות לנוהג זה מצויה בצו שהוציא אוגוסטוס קיסר — בעקבות תלונותיהם של יהודי קיריני — שאין לאלץ יהודים להופיע לפני בתי המשפט בשבתות או בערבי שבתות לאחר השעה התשיעית ( קדמוניות טז , ו , ב , . ( 163 אך האמוראים לא הסתפקו בזה . הם הוסיפו ואסרו לדון דיני ממונות בערב שבת כל היום כולו , גזירה שמא יימנעו בעלי הדין והדיינים מלעסוק בהכנות לשבת בגלל טרדתם במשפטם . ר' חזקיה ור' אחא בשם ר' אבהו אוסרים בירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ו , כב ע"ב ( ובמקבילות ביצה פ"ה ה"ב , סג ע"א ו כתובות פ"א ה"א , כד ע"ד ) לדון דיני ממונות בערב שבת . והירושלמי מקשה עליהם הרי ממשנת סנהדרין ד , א ניתן ל...
אל הספר