י. משיכיר בין תכלת ללבן

מימי הבית — "מאימתי קורין את שמע בערבית , משעה שהנהנים נכנסים לאכל בתרומתן . " ( ב ) מן "עד סוף האשמורה" וכוי עד "חיבים אתם לקרות , " שנוסחה כנראה בדור שלאחר החורבן בימי ר' אליעזר , ר' יהושע ורבן גמליאל . ( ג ) השכבה המאוחרת , מן "ולא זו בלבד" עד "כדי להרחיק את האדם מן העברה , " שניתוספה על ידי מסדר המשנה . בשכבה השלישית שולב הקטע "הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר" מתוך מקור אחר , כדי להדגים את הכלל , שמה שאמרו חכמים עד חצות , מצוותן עד שיעלה עמוד השחר . י . משיכיר בין תכלת ללבן מאימתי קורץ את שמע בשחרית ? משיכיר בין תכלת ללבן . ר' אליעזר אומר : בין תכלת לכרתי . במשנת תמיד סוף פ"ד וראש פ"ה נאמר , שלאחר שחיטת קרבן תמיד של שחר , היו הכוהנים מתכנסים בלשכת הגזית לקרות את שמע . מכאן שבבית המקדש היו קוראים את שמע זמן מה אחרי עלות עמוד השחר , שהרי תמיד של שחרית נשחט בעלות השחר . ואכן מ"עלות השחר יממא הוא . " כל המצוות הנוהגות ביום , זמנן מתחיל עם עלות השחר . כך פוסקת המשנה במגילה ב , ד ובפרה יב , יא : "וכלן שעשו משעלה עמוד השחר כשר . " ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן