א . האם לוקים על החרישה ? בירושלמי כלאים פ"ח ה"א , לא ע"ב ; שבת פ"ז ה"ב , ט ע"ד ; סנהדרין פ"ז ה"ב , כד ע"ג , נחלקו אמוראי ארץ-ישדאל -.ר' לעזר אמר : לוקין על החרישה בשביעית . ר' יוחנן אמר : אין לוקין על החרישה בשביעית . מאי טעמא דר' לעזר : ושבתה pxn שבת לה' ( ויקרא כה , ב ) כלל , שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ( שם , ד ) פרט , הזרע והזמיר בכלל היו , ולמה יצאו ? להקיש אליהן ולומר לך ו מה זרע תמיר מיוחדים שהן עבודה כארץ ובאילן , אף אין לי אלא דבר שהוא עבודה pxn ובאילן . כלומר , כלל ופרט זה נדרש לר' אלעזר במידה "כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל , לא ללמד על עצמו יצא , אלא ללמד על הכלל כולו יצא . " אפשר אפוא ללמוד מן הפרט , זרע וזמיר , על הכלל , על החרישה ( ועל כל העבודות שבארץ ובאילן , ( שלוקים עליהן . אולם ר' יוחנן סובר , מכיוון שהכלל בעשה והפרט בלא תעשה , אין דנים במידה "דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל , " או כלשון הירושלמי שם י "אין עשה מלמד על לא תעשה , ואין לא תעשה מלמד על עשה , " ואין לוקין על החרישה . מחלוקת זו מובאת גם בבבלי מועד קטן ג ע"א : "החורש בשביעית , ר' יוחנן ור' אלעזר , חד אמר לוקה , ...
אל הספר