קדמותם של איסורי שבת אחדים ההלכה מבחינה באיסורי שבת חמישה סוגים . אבות מלאכות , תולדות , שבות , מוקצה ועובדין דחול . שני הסוגים הראשונים , האבות והתולדות , אסורים מן התורה . העובר על אחד מהם במזיד בפני עדים והתרו בו על איסורו — חייב סקילה , אם לא התרו בו — חייב כרת , והעובר בשוגג — חייב להביא קרבן חטאת . שלושת הסוגים האחרונים : שבות , מוקצה ועובדין דחול , אינם אסורים אלא מדרבנן , והעובר עליהם אינו חייב לא סקילה , לא כרת ולא קרבן חטאת . הלכות שבת הוגדרו במשנת חגיגה א , ח ( תוספתא שם פ"ט ה"ט ועירובין פי"א הכ"ג : ( " כהררים התלויים בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות . " אולם המקרא גופו והמקורות החיצוניים , ששרדו לנו מתקופת בית שני , מזכירים בהזדמנויות שונות איסורי שבת שונים , מהם הלכות הנכללות , לפי המקובל , באבות ותולדותיהם , ומהם עניינים השייכים לחומרות ולתקנות חכמים . בעזרת מקורות אלה אפשר לעמוד במידה מסוימת על מקומם ורציפותם ההלכתית וההיסטורית של חלקים נכבדים מהלכות שבת במסגרת התורה שבעל פה . להלן נסקור שלושה איסורי שבת המקובלים כהלכות דרבנן , ועל פי מקורותיהם נעמוד על יסודותיהם ותולדו...
אל הספר