י : ' "מפורש באגדה , שי"ב נשים היו לו וקבלו עליהן לפרנסו כדי שישא אותן" וכר . זכר לדבר שתנאי כזה בנישואין לא היה נדיר , אפשר למצוא בירושלמי כתובות פ"ה ה"ח , ל ע"ב . הירושלמי שואל : "הגע בעצמך שהכניסה לו עבדים , הרי אינה חייבת לו כלום " ) ואיך תנן סתמא בדידה המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים כנגד שבע מלאכות שהיא חייבת לו , ( " הגע בעצמך שהתנה עמה לא שאר ולא כסות ולא עונה הרי אינו חייב לה כלום" " ) ולמה שנינו בצורה סתמית מוסיפין לה על כתובתה שלושה דינרים כנגר שלשה שהוא חייב לה . ( " מכאן ששני הדברים , הכנסת עבדים ושפחות בנדוניה והתנאי "על מנת שאין לך עלי שאר וכסות , " היו שכיחים עד כדי כך , שהתנא של משנתנו היה צריך להתחשב בהם בקבעו את שיעור הקנס במורד ובמורדת . אולם תוקפו ההלכתי של תנאי מחודש זה היה מוטל בספק . דעת ר' מאיר היא , כאמור לעיל , שהאומר "הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה" הרי זו מקודשת ותנאו בטל , מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה . תנאי זה היה גם בניגוד לנוהג הקדום והרגיל של הנישואין . ובוודאי היו חכמים שראו בהתנאה זו חריגה מן המקובל . בעקבות הנסיבות ...
אל הספר