ו . "פרוזבול אין יודעים בארץ הזאת מהו" מן האמור אפשר להסיק , שהשימוש בפרוזבול דעך בתקופת האמוראים . דומה , שגם בתקופת הגאונים לא נהגו לכתוב פרוזבול . ראשית , מצינו שרב נטרונאי גאון סורא סובר , ששמיטת כספים אינה נוהגת כלל בזמן הזה בחוץ לא . ^ ותו , על רב יהודאי גאון סורא , בעל הלכות גדולות , נאמר שלא נזקק לזה , בספר השטרות לרב האי גאון פומבדיתא לא 70 נזכר נוסח פרוזבול , ובתשובות הגאונים לא נמצאו תשובות הדנות בעניינים הקשורים בכתיבת פרוזבול . גם בצרפת הדרומית לא כתבו פרוזבול ולא נהגה שמיטת כספים , לפי "המנהגים הנכונים המסורים לבנים מאבות ראשונים ומזקנים קדמונים . " כך מעיד הרז"ה , מגדולי הדור בפרובאנס במאה השתים עשרה בתשובתו לחכמי מרשיליא , ומוסיף : שהדבר ידוע שבימי רבותינו חכמי המשנה והגמרא היו בתי דינין גדולים קבועים בארץ שהיו מקדשים את החודש , ואפשר כמו כן שהיו מקדשים את השנה זכר ליובל . עכשיו שאין בית דין יכול לקדש שנה ולא חודש , בידוע שבטלו היובלות בטלה גמורה ובטלו אף השמיטות עמהם לדברי רבי , לפי ששתיהן מצוות קשורות ותלויות זו בזו , והדעות והלבבות מכריעים ומטים לדברי רבי , וכל שכן ע...
אל הספר