ב. אין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע

שם , ו , ( "רובולתו , חוב , ישיב" ( יחזקאל יח , ז ' וראה שם יב ו טז . ( י י מכאן שהזיקה ההדדית בין ההלוואה למשכון היתה מרובה בימים קדומים . יש להניח , שהיתה רווחת הרבה יותר מאשר הלוואה בשטר , אשר עליה אין לנו כל עדות במקרא ואשר לא הרבו להשתמש בה בגלל הצורך בשיתוף סופר , עדים ועוד . ואם בכל זאת ראה הלל הכרח להתקין פרוזבול , נראה שלפניו נהגו שגם המלווה על המשכון וגם המוסר שטרותיו לבית דין היו משמטים . אמנם כמה מן הראשונים סוברים ( שלא כרש"י ורמב"ן ) שהמוסר שטרותיו לבית דין אינו משמט מדאורייתא . "ואתא הלל ותקן דאף על גב דלא מסר , ואפילו אינן בידו נמי , כי אמר = ] כתב ] מוסרני לכם ממאן דמסר דמי " . " אף כמה מן החכמים האחרונים , כל אחד על פי דרכו ומטעמו הוא , נוקטים שיטה , כי מדין תורה אין המוסר שטרותיו משמט . " ומה עשה הלל ? הפעיל את ההלכה הישנה ההיא , ועשאה בית קיבול לקלוט בו את תקנת הפרוזבול . " ברם , אף על פי שדעות אלו יש להן על מה לסמוך , דומה שהשאלה החוזרת בירושלמי ובבבלי "והלל מתקין על דברי תורה " ? ( ירוש' שביעית פ"י ה"ב , ( "ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית והתקין הלל דלא משמט...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן