ג. המשפט הכולל והעניין הפרטי

ג . המשפט הכולל והעניין הפרטי גישה אחרת להגדרת "ימין ושמאל" מצויה אצל ר' יצחק עראמה ( ספרד המאה ה ( 15 בספרו עקדת יצחק . בפרשת יתרו , שער מג , י מבחין ר"י עראמה בין "הצדק הנימוסי , " "המשפט הכולל , " " שהוא על הרוב — צודק "בכלליו" מצד אחד ; לבין "העניין הפרטי , " "האמת הפרטית , " " שיבא הצורך לצאת מהצדק ההוא הכולל לסבה מן הסבות שהמניח עצמו , אילו היה אז נמצא , לא היה דן אותו לפי הנימוס הכוללי" מצד שני . כלומר , הוא מבחין בין ההלכה הכללית , העקרונית , כפי שהיא מופיעה במקרא ובספרות התנאים והאמוראים , והנראית לנו כ"ימין , " כ"אמת , " לבין ההלכה שיש לנקוט במקרה הפרטי , המסוים , העומד לנגד עיני הדיין . כאשר בוחנים את המקרה הפרטי , עולים שיקולים נוספים ונתונים חדשים , המחייבים לפעמים לסטות מן ההלכה העקרונית ולהסיק מסקנה שונה , או אף מסקנה מנוגדת . דבר זה מצטייר כאילו הפכנו את ה"ימיך ל '' שמאל . " לעתים ניצבת לפני השופט דילמה : אם ישפוט לפי "האמת הפרטית , " מתוך התחשבות בתנאים המיוחדים של המקרה המסוים , יעוול ויעוות את "המשפט הכולל , " את העקרונות ההלכתיים 1 ואם ישפוט לפי "המשפט הכולל , " יע...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן