א . מאימתי ארבעה עשר אסור במלאכה ? בפסחים ד , א שנינו : "מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות — עושין . מקום שנהגו שלא לעשות — אין עושין . " משנה זו — הפותחת קובץ של הלכות התלויות במנהג — מתבארת על ידי הראשונים "שלא יהא טרוד במלאכה וישכח בעור חמצו ושחיטת פסחו" ( רש"י , ( ו"שצריך הוא להשתדל ... בענין הגעלה ובעור והכנת מצה ומרור וחרוסת" ( המאירי , ( ד"מצוה לטרוח מבעוד יום כדי להסב מהר" ( רש"י . ( הימנעות ממלאכה בי"ד בניסן עד חצות היום , תלויה אפוא בנוהגי המקומות , ואילו מחצות היום ואילך אסורה מן הדין עשיית מלאכה בכל מקום , "והעושה מלאכה בערבי 1 פסחים אחרי חצות משמתינן ליה . " במשנה ה — עם חתימתו של הקובץ העוסק בענינים התלויים במנהג — חוזרת משנתנו 2 לדון במלאכה בערב פסח ן "וחכמים אומרים ; ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות , ובגליל לא היו עושין כל עיקר . והלילה — בית שמאי אוסרים , ובית הלל מתירין עד הנץ החמה . " משנה זו . בניגוד למשנה א , רואה באי עשיית מלאכה בערבי פסחים עד חצות דבר האסור , ולא דבר שבמנהג . מסופה של משנה ה אפשר ללמוד , שלא נחלקו בית שמאי ובית הלל אלא באיסור ...
אל הספר