מסורת איסורן קדום , מכוחן הן , מפני שכל אחת היא מלאכה בפני עצמה , "היא גופה מלאכה , " ולא כנובעות מכוחם של אבות המלאכה . אולם החכמים החולקים על ר' אליעזר , ומחייבים רק על המלאכות הדומות לאבות המלאכה , לא מצאו דמיון בין העבודות הנמנות בברייתא לאבות המלאכה , ולכן הגדירו אותן כאיסורי שבות בלבד , שמצווים אנו עליהן כדי לשמור על קדושת שבת ויום טוב ועל שביתתם המלאה , אך פטורים מחטאת בשבת וממלקות ביום טוב . ז . "מקום שהתירו לך חכמים , משלך נתנו לך" בסוף תקופת המשנה , כאמור לעיל , חודרת התפיסה , כי איסורי שבות הם מדברי סופרים בלבד . הדבר בא לידי ביטוי במאמריהם של תנאים אחדים . בסוף משנת עירובין אומר ר' שמעון ; "מקום שהתירו לך חכמים , משלך " ) מן המותר לך מן התורה ( " נתנו לך , שלא התירו לך אלא " ) דברים שהם אסורים משום ( " שבות בלבד . " אכן מצאנו שר' שמעון מקל בכמה הלכות הקשורות באיסורי שבות . בירושלמי שבת פט"ז ה"ג , טו ע"ד ( ושם ה"א !( " תני , אף מכבין להציל , מתניתא דר' שמעון דאמר אין דבר משום שבות שעומד בפני כתבי הקודש , " כלומר אף מכבין את הדליקה בשבת להציל כתבי הקודש . "שאם אינו יכול להציל...
אל הספר