רוח צוות , עצמאות , הצנע לכת משה לנדוי אני מודה לכם , שופטי ישראל , שבמעמד זה הענקתם לי מדליה יקרה זו . אני מקבל אותה כמזכרת קולקטיבית לדורות ראשוני השופטים שזכיתי לשבת עמם בדין והם אינם עוד עמנו . הם לא היו מן הנפילים - תואר שתמיד צורם את אוזני ( הרי הנפילים היו רק חצי בני אדם - (! אבל את מלאכתם עשו נאמנה ואני מעז לומר שבאישיותם ובפועלם הם לא נפלו מאלה שבאו אחריהם . אזכיר את נשיא בית המשפט העליון , את מורי ורבי ד " ר משה זמורה , את יצחק אולשן , את ידידי בנפש שמעון אגרנט , את יואל הכהן זוסמן ואת יצחק כהן , ויחד עמם נעלה את זכרם של השופטים האחרים לערכאותיהם , כל אחד במקומו וכמיטב יכולתו , שעמלו יחד עמם בימים ההם וגם מהם שרדו אך מתי מעט . במה היה כוחם של השופטים הללו גדול ? על כך אשיב : ברוח הצוות שד " ר זמורה השרה על חבריו מראשית כהונתם ; בעמידה קנאית על עצמאות השופטים בשפיטתם כלפי רשויות השלטון האחרות ; בהצנע לכת - בית המשפט העליון שכן בבניין המיושן במגרש הרוסים המשמש כיום את בית משפט השלום - בניין מרובע המשמש עד היום משכנה של המשלחת של הכנסייה הפרבוסלבית , ובחצרו גידלו ה " מטושקי" שגם...
אל הספר