חומות וביצורים בתקופה הביזאנטית ידעה ארץ ישראל שקט יחסי , וכוחות זרים לא פלשו אליה עד הכיבוש הפרסי בשנת . 614 המלחמות העיקריות של הקיסרות הביזאנטית התנהלו בגבולות המרוחקים . בסוריה המזרחית , מסופוטמיה ואומניה עם פרס הסאסאנית , בגבולות הבלקן עם הסלאווים והאווארים ובצפון אפריקה עם הונדאלים . ואכן , באזורים אלה אנו מוצאים מפעלי ביצור מרשימים ביותר לאורך קווי לימס וחיזוק ערים , כגון רצפה ( סרגיופוליס , ( אמידה ודאראס במזרח , יוסטיניאנה פרימה ( צאריצ'ין גראד בסרביה ) במערב ומבצרים מרובים בצפון אפריקה . על הבירה עצמה הגנו חומות מרשימות מצידה היבשתי שנבנו בימיו של תאודוסיוס בי , בראשית המאה החמישית . בארץ ישראל אין אנו מוצאים ביצורים כה מרשימים , אף על פי שהכלל היה להקיף את הערים בחומה . האויב העיקרי שמפניו חששו באופן מתמיד לא היה צבאות פולשים מבחוץ , אלא פשיטות של שבטי המדבר . " הללו , במידה מסויימת של עידוד מצד הפרסים , חמדו את עושרה של ארץ המזרע וחיכו לשעת כושר שבה יוכלו לפשוט על היישובים ועל השיירות בדרכים . כנגדם העמידו הביזאנטים שבטים אחרים שישבו ליד גבולות הארץ כשומרי גבול בשכר , שבטים...
אל הספר