א. הסיום

א . הסיום הבנת יצירה שירית תלויה בהבנת הסטרוקטורה שלה . והבנת סטרוקטורה תלויה בראייה הנכונה של היחס ההדדי בין השלם לבין חלקיו ובין החלקים בינם לבין עצמם , ובהערכה הנכונה שלל הפונקציה שממלא כל פרט ופרט במסגרת היצירה השלימה ממקומו שבו הועמד . ועוד אמרו : המבין ביצירה פתיחה וסיום מובטח לו שהוא בדרך הנכונה לקראת הבנת ערכם הפונקציונאלי של הפרטים במסגרת 1 הכלל , ומשם יגיע למטרתו , הבנת היצירה על אמיתותה . מכל חלקי הסטרוקטורה של היצירה גדולה חשיבותו הפונקציונאלית של הסיום . ... ' סיומו של שיר הוא מחוות פרידה , וככל מחווה היא בעלת ערך הבעתי . האופן שבו מסתיים שיר נהיה , למעשה , הדבר האחרון ולעתים קרובות רב 2 המשמעות ביותר שהוא אומר' . כבר חז"ל עמדו על כך , שגם בספרות המקראית הסיום ממלא פעמים רבות תפקיד מכריע , וקבעו , למשל : 'מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות ... חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות' ( ירושלמי ברכות , ה' א . ( ' בחיבורו 'לתורת המליצה התנכית' מקדיש ד . ילין את פרק ב ל'תפארת החתימה' וקובע : 'בחתימות לחזיונות הפיוטיים של הנביאים או למזמורים שבתהלים אינ...  אל הספר
מוסד ביאליק