יא . שושבין המלה 'שושבין / בארמית ובסורית 'שושבינא' ' שממנה נגזר גם השם המופשט 'שוש בינות , שושבינותא / משמשת בתלמוד ובמדרשים , כבסורית של הנוצרים , כידוע , במשמעות של חבר החתן ומרעו בסעודת הנישואים' ובמובן זה היא באה , למשל , גם במעשה חופת שמשון בשופטים יד , בתרגום הסורי בפס' יא : 'וכד חזאוהי אתו תלתין גברין והוו לה שושבינא' ( בנוסח העברי : ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו , ( ובת"י שם בפס' כ : 'והות אחת שמשון לדחבריה ( למרעהו ) דהוה שושבינא , ' ובכמה מקומות אחרים ז : המילון הסורי של חסן בר בהלול בהוצאת . Duvai כרך , 2 עמי , 1959 מבאר את המלה : 'שושבינא אלשושבין אלקרין , ואיר זכריא אלעג'אהן ( נ"א : אלעג'אהל ) והם אלטבאח'ון ואלקימון עלי אלאכלין פי אלאעראם , ' כלומר : שושבינא הוא החבר והידיר , וכפי זכריא : המחזר ( בשביל החתן ) על אשה , והם המבשלים והניצבים על האוכלים בחתונה . ' במקורות התלמודיים ( עי' בהמשך ) יש שושבין כזה גם לכלה . מתוך המלה הסורית , שעברה גם לערבית , נולדה בלשון זו גם הצורה המקוצרת שבין באותה משמעות , כחבר העומד על יד החתן בטכס החופהומכאן בשימוש מאוחר גם ...
אל הספר