ד . תקופת אודוקיה ויובנאליס באמצע המאה החמישית בלטו במציאות הפוליטית של ארץ ישראל שתי דמויות : הקיסרית אודוקיה ( Eudocia ) אשת הקיסר תאודוסיוס ב' ויובנאליס , בישוף ירושלים . אודוקיה היתה בתו של מורה לרטוריקה באתונה , ובטרם נישאה לקיסר החזיקה בדת הפאגאנית ונקראה בשם אתנאיס . אודוקיה קיבלה חינוך קלאסי בנעוריה ובעצמה ניחנה בכשרונות ספרותיים , אבל נעשתה לאחר נשואיה לנוצריה אדוקה . בשנת 438 עלתה לרגל לירושלים לקיים נדר שנדרה . היא שהתה בארץ כשנה ובשובה לבירת הקיסרות ( 439 ) הביאה עמה את שרידיו ( reliquia ) של סטפאנוס הקדוש . שנים ספורות לאחר מכן ( בין השנים ( 443-441 שבה אודוקיה לירושלים משנפרדה מבעלה , ונשארה בארץ עד יום מותה . ( 460 ) C . Th . XVI , 8 , 29 22 משמעותה המעשית של שהותה בארץ היתה , הנצחת הפירוד מבעלה הקיסר . אפשר שאודוקיה הורחקה מחצר הקיסר בשל סכסוך שנפל בינה לבין בעלה . כך . מכל מקום , עולה ממקור אחד המספר כי בשנת 444 נשלח לירושלים הקומס _סאטורנינוס , ( comes domesticorum ) שהרג כפקודת תאודוסיוס בי שני אנשי כנסיה מיועציה הקרובים של אודוקיה — הפרסביטר סוורוס והדיאקונוס יוהאנס...
אל הספר