א. מיהודה לגליל

א . מיהודה לגליל לאחר מרד בר כוככא עבר מרכז הכובד של החיים היהודיים בארץ ישראל לגליל . בתוך האנדרלמוסיה הכללית , המפולת היישובית והמשבר הכלכלי שציינו את הימים שלאחר מרד בר כוכבא וגזירות השמד שבעקבותיו , הפך הגליל להיות האיזור בו שוקמו היישוב היהודי , מוסדות ההנהגה ומסגרות החברה והכלכלה , והתחדשו החיים היהודיים לאומיים . במחקר קיימים חילוקי דעות בשאלת חלקו של הגליל במרד בר כוכבא . על כל פנים , מקובל כיום כי אין לדבר בגליל על מלחמה בהיקף מלא כביהודה , ולכל היותר התחוללו בו תופעות בודדות ופזורות של מרד . לפיכך גם נפגע הגליל פחות מיהודה מן התוצאות של מרד בר כוכבא וגזירות השמד שבעקבותיו . מהלך מאורעות זה הכשיר את הגליל לשמש מרכז לחיים היהודיים בארץ ישראל למשך דורות רבים . אחד הביטויים להעברת מרכז הכובד היישובי מיהודה לגליל , הוא זיקתם של משמרות הכהונה ליישובים בגליל . בימי הבית השני נחלקו הכוהנים לעשרים וארבעה משמרות שהתחלפו ביניהם מידי שבוע בעבודת הפולחן בבית המקדש . חלוקה זו היתה קובעת לא רק לגבי כוהנים , שכן במקביל לה נחלקו אף הישראלים לעשרים וארבעה מעמדות , ומשמעותה חרגה מעבר לחיי הדת ,...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי