פרק ס"ז פירוש הפעלים" אמר" "נח" ו"שבת" כשהם מוסבים על ה'

פרק ס " ז מכיוון שהושאלה אמירה לחפץ בכל מה שיצר בששת ימי בראשית , ונאמר : ויאמר ... ויאמר ... ( בראשית א ) , הושאלה שביתה לאל ביום השבת , מכיוון שלא היתה יצירה , ונאמר : וישמת ביום רשביעי ( שם , ב', 2 ) , כי ההימנעות מן הדיבור קרויה אף היא שביתר , כפי שנאמר : וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב ( איוב ל"ב 1, ) . כמו כן מופיע לגבי ההימנעות מן הדיבור לשון ניחה , והוא דברו : וידברו אל נבל ככל רדברים ראלד בשם דוד וינוחו ( שמואל א', כ"ה 9, ) . פירושו , לדעתי : " ונמנעו מלדבר עד שישמעו את התשובה"2 . שהרי קודם לא נזכר כלל שהתייגעו . ואף אילו היו עייפים היו דבריו : וינוחו זרים' מאוד בסיפור . הוא רק תיאר שהם מסרו את כל הדברים האלה שיש בהם מידה רבה של ריצוי ושתקו , כלומר , לא הוסיפו על דברים אלה עניין אחר ולא מעשה שהיה מחייב שתשובתו תהיה מה שאמר להם4 , כי כוונת אותו סיפור לתאר את קמצנותו , שהיתה שיא הקמצנות5 . על - פי משמעות זאת גם נאמר : וינח ביום רשביעי ( שמות כ', 611 ) . אך החכמים ומפרשים אחרים הבינו זאת ממשמעות המנוחה . הם הבינו זאת כפעל יוצא . החכמים ז"ל אמרו : וינח לעולמו ביום רשביעי7 , ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין